שתי עובדות קונקרטיות עלי: אני חובבת דגנים מושבעת ולא נגעו בי כבר חודשים.
בנוגע לדגנים… ממ, נדמה לי שבעברית-נאצית זה “מִדְגנים”, אך אני בתקופה די נִגרת ולכן מרשה לעצמי לזלוג קצת מהנוקשות הלשונית הזו.
תמיד חלמתי שכשאגור לבד תהיה לי סִפְרִיָת דגנים כזאת כמו אצל ג’רי סיינפלד.
אך אני, בניגוד אליו, לא התברכתי בשָׁכן קריימרי ששואב את ההֶצע האכיל שבביתי, וכמויות הדגנים שאני מתפתה לאכול חורגות ממה שרשום בכוכביות חינניות כמו “30 גרם – מנה מומלצת ליום” ו”כחלק מאורח חיים בריא”.
הייתי שמחה אם הייתי יכולה להרשות לעצמי לטחון פתיתי חיטה ולנשוך כריות צ’וקולטה ככל העולה על רוחי, אך רוחי מטורפת גם בהקשר הזה וגועשת בתוך מפלצת שקיבתה תהום. אז נזהרת מאד בשימוש, כשמשתמשת…
העובדה השניה הנוגעת בחוסר נגיעה סתם מדכאת אותי, ולכן אמנע מלפרט עליה…
וול, בחיבור ובתזמון ממש מוצלחים, נכנס לתמונה צוות ההצלה של דגני “פיטנס”, שמזמין אותי, המצורעת, פלוס אדם נוסף לבחירתי, לעיסוי מפנק בבית הספא “סייבקס” הממוקם במלון הילטון שבתל-אביב.
בחבילה כלולים גם חדר כושר (לא בשבילי, אני בטטת כסא-מחשב), סאונה יבשה ורטובה (לא בשבילי 2 – אקוויולנטי לבחוץ התל-אביבי הקיצי, ממנו אני משתדלת להמנע גם ככה) ואספרסו בר חפשי (*טִינְג-טִינְג-טִינְג* – ג’קפוט של קפאין).
אני וקפאין.
מי שיזכה להצטרף אלי יזכה אולרייט, ויהיה חייב להיות מעוניין ומעניין. הוא יכול להיות גם היא. אם אגיע למצב של ברירת מחדל, ה”היא” תהיה אמא שלי.
תוקפה של ההצעה יפוג בעוד מספר ימים.
מה הם מספר ימים לעומת… חודשים שלמים?
נצח.
בנות-מזל נוספות בגזרה החמה: מיכל ההוללת ורות שכבר אינה מובטלת.
בקרוב: פוסט פוסט-פינוק הכולל גם תעוד ויזואלי. נראה מי נהנת יותר. להערכתי, בהתחשב בצמד העובדות שהוזכר בתחילת פוסט זה, אני הולכת לקחת בעיניים עצומות תוך שכיבת פרקדן במהופך.
עדכון מהביל: הואוצ’ר כבר בדרך, ומסתמן שאקח את שירה ויחד נראה (שוב) שלבנבנות ירוקות-עיניים נהנות יותר. מי יחלוק.
לבנבנות ונהנות.
תגים: ג'רי סיינפלד, דגנים, הוא, היא, חודשים, כריות, מעוניין, מעניין, מפלצת, מצורעת, נגיעות בבשר החי, סאונה, פיטנס, פרקדן
כמה טוב זה מרגיש להיות חייל במשחק של פירסומאים ציניים?
בשביל ספא ששווה 200 שקל בלחץ הסכמת למכור את השם שלך ליד קופסה של דגני בוקר
דודו, היי.
ממ, אני לא רואה זאת באותה צורה בה אתה מסתכל על הדברים. את השם שלי בודאי לא מכרתי.
ההחלטה שלי לפתוח את מקבץ הרשומות הזה הגיעה מלכתחילה בעקבות מפגש בלוגרים שארגן ערוץ 10 שבו התלוותי אל חברתי הבלוגרית מיכל.
כל תוכן שיווקי שהרשומון הזה מכיל מלווה בשקיפות מלאה. אני פשוט מקנה לו את נקודת המבט שלי. אני נהנת לכתוב עם הכוון, מטרה ובריף. העניינים הכספיים פחות רלוונטיים מבחינתי.
רשומות נוספות שנמצאות כאן שאינן עוסקות בתוכן שיווקי אלא יותר בתוכן נפשי נטו, התגלגלו לכאן מתוך המגירה משום שחשתי שזה מתאים.
מקבץ הרשומות הזה לא אחיד, הוא נבנה בהתאם לתחושות שלי ולעניין שלי.
אתה מוזמן להמשיך לעלעל פה בעתיד ולקרא בעיון מה שנראה לך לנכון.
שבת נעימה…
יקירתי,את כול-כך, כול כך קודחת!! אל השמיים! שום כשרון. אפס, גורנישט. אפילו טיפת יופי לא מצאתי בך (אינני מתפלא שלא נגעו בך, אם כי שמך מהדהד לי מוכר מן העבר, פרוזן מאי… יקירת מועדוני ת"א וכורסאותיהם האחוריות) על כן אלך לי ואזהיר מפניי הפוסטים שלך את כל הנקרה בדרכי למען לא יפסיד שניות חיוניות מחייו.
אותי אם אפשר
ואהיה מאושר:)
Take me, babe
דלי פקאן!!!