הישועה נִצבה לפני בדמות ארטיק תות, שבוע שעבר בחמסין הדיזנגופי בין סעיפים של סידורים.
לאחרונה אני מדדה בין נקודה לנקודה ב-50% שקיפות, תוצר של היותי מטחנת מחשבות מפלצתית הנִזונה מהפסולת של עצמה.
נגיסות תותיות מקפיאות הציבו פסיקים ונקודות בתמהיל החום והמחשבות – אלו היו הפרדות של שפיות; טיפה ורודה מתוקה פִלסה דרכה במורד הזרת – זו כבר היתה לחיצת אֶנְטֵר מצלצלת במעבר לפִסקה חדשה. פאוזה נחוצה.
הארטיק תם לו, השרב עוד לא והמחשבות לעולם לא.
:John Doe says
כן, כל דבר מתיש מגיע לסוף.
:Frozen May says
לסוף שלך, לפעמים.
:John Doe says
(:
מִינִי-ישועות נוספות נבחרות: אור כתום מהבהב בתחתית מסך המחשב, מוניות שרות עם השילוט “כרמיאל”, הבלחות מזגן מחנויות הרחוב המזדמנות, קפה ממש חלש בליווי קובית שוקולד ממש מריר.
בקרוב – עוד יבבות על מחשבות. מְמ-מְמ.
העיקר שבסיבוב הזה יצא לי להשתמש בסֶמִיקוֹלוֹן (!!1).
תגים: !!1, ארטיק, הצילו, חמסין, ישועה, מזגן, מחשבות, ממש, סידורים, סמיקולון, קפה, שוקולד, שקיפות, תות